<h1>העיטור — שער ראשון הכשר הבשר ח"ג</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ומסתברא דשאר איסורין כתרומה נינהו וכי היכי דאמר בתרומה [תרומות פ"ה מ"ו] דאי נפל מן המדומע למקום אחר אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ה"נ אי נפיל היתירא לגו איסורא ולית בה ס' ונפל מההיא כזית בגו היתירא אחרינא לא חשבינן בכזית איסורא אלא משהו חשבינן ליה. ואפילו לר"א דאמר גבי תרומות מדמע כתרומה וודאית הנ"מ בדבר שאין דרכו לבלל אבל בדבר שדרכו לבלל לא אמר דטעמא דידי' כדגרסינן בירושלמי [שם] חולין התחתונים נעשים כחדשים [לפנינו "כחרשין"] אבל ליכא ההוא טעמא ה"ה כמו שנתרבה בשוגג ומותר.
